אם אתה מעוניין ללמוד עוד על הסיפורים המקראיים, כדאי שתבנה ספרייה לספרי קודש ומקרא. לקהילות דתיות רבות יש ספריות מסוג כלשהו, אך למעטים מהן יש אוסף נרחב של טקסטים מקראיים. למעשה, ישנן מספר סיבות לכך שיהיה חשוב שתהיה ספרייה של ספרים אלה. אחת הסיבות הטובות ביותר היא שהם מאוד מעוררי השראה ושימושיים. כמו כן, ישנן סיבות רבות אחרות, כגון מסירותם לאלוהים ולדברו.
אחת הסיבות לכך שספריות של ספרי קודש וספרי מקרא צריכות להתייחס לפסוקים אלה באותה מידה היא שהן יכולות להיות מקור למידה רב. לחלק מהספריות יש משאבים דתיים, ולאחרים אין, לכן חשוב להתייעץ עם קהילות דתיות לפני שניוון פסוקים מסוימים. כלל אצבע טוב הוא לשקול את הצרכים הספציפיים של הקהילה המקומית שלך בעת תכנון הספרייה שלך. ישנם ספרים רבים שאולי לא לקחת בחשבון, ויש הרבה יותר אפשרויות בחוץ ממה שאתה חושב.
רבים נהנים לקרוא במקרא ורואים בו חלק הכרחי בחייהם הרוחניים. מקרא טוב הוא אחד שיעזור לך להתחבר לאלוהים ולהדריך אותך במסעתך. אם אי פעם שמעת מישהו מצטט את התנ "ך או קורא אותו בעצמך, תדע עד כמה זה חשוב לו. היא אפילו יכולה לעזור לך להבין מהי אמונתך. ישנן סיבות טובות רבות להקים ספרייה של ספרי קודש ותנ "ך.
מקרא משיחי כולל בתוכו כל דבר קדוש ומשיחי. הוא כולל שירה, מכתבים, היסטוריה וספרות דתית. ספריית קודש זו מורכבת משני חלקים: הברית הישנה והברית החדשה. הברית הישנה היא התנ"ך העברי המקורי ומתוארכת לשנת 1200 לפני הספירה. הברית החדשה מכילה ספרים שנכתבו על ־ ידי המשיחיים במאה הראשונה לספירה. התנ"ך מורכב מ ־ 39 ספרים, והוא אחד מיצירותיו הספרותיות העתיקות ביותר של עם ישראל הקדום.
תנ"ך גוטנברג (באנגלית: Gutenberg Bible) הוא הספר העתיק ביותר שהודפס במערב. מהדורה זו הודפסה בשנות ה-50 של המאה ה-19 בשני כרכים על ולום, וזוקפת לזכותו של יוהנס גוטנברג. זוהי יצירת מופת של ההיסטוריה של הדפוס, והיא אחד הספרים החשובים ביותר בעולם. הוא לא נמכר מאז 1825, אבל הוא נחשב ליצירה יקרה מפז.
אחד הספרים המשפיעים ביותר בתולדות המקרא היה המקרא הגדול. בתקופת הרנסאנס תורגם המקרא על ־ ידי כומר פוריטני ברוקסברי, מסצ "וסטס. המקרא של המלך יצא לאור בלטינית, אך יצא לאור רק ב ־ 1522. התנ "ך הגדול כלל את הוולגטה הלטינית ואת העברית המקורית. המקרא כלל גם את תרגום המקרא ליוונית, הנקרא תרגום השבעים. בנוסף לתרגום לשפות רבות ושונות, המקרא הופק בוונציה.
ההיסטוריה המקראית עד דרך בראשית 10 השתרעה על כל העולם התרבותי הקדום. הקו העיקרי של המקרא הוא בערך בשנת 2000 לפני הספירה. ספריות מקראיות חלקו היסטוריה משותפת עם הספריות השומריות והבבליות, כולל המקרא עצמו. ידוע שלרוב הערים בתקופה זו היו ספריות. למעשה, אברם השאיר אחריו מאות מסמכים כתובים בעשרות מקומות שונים. הם מנו מיליוני טבליות.
מספר חוקרים סבורים שהספריות הקדומות ביותר של המקרא היו בבתי כנסת, אף ־ על ־ פי שהדבר אינו ודאי לחלוטין. לדברי יוסף בן מתתיהו וכריסוסטום, הספרייה הראשונה נוסדה על ־ ידי נחמיה, כומר שאסף ספרי קודש מן הכתבים השונים בנושא פולחן והקרבה. נחמיה גם קשר את עצמו ליהודה המכבי. אלה הן רק כמה מן הסיבות לכך שספריות כה חשובות למשיחיות.
הספריות הקדומות היו נפוצות מאוד בקרב המצרים והעברים הקדומים. לבני ישראל היה מצב דומה של ספרייה בעמים הסובבים. היה להם סופר בשם שמואל שכתב חוקה עבור שאול והפקיד אותה בארכיון המקודש שלהם. בנוסף לדבריו הכתובים של סמואל, ישנן גם עדויות לרשימות של כוהנים גדולים שנשמרו בידי יוהנס מקביוס. אז, במובן מסוים, ספריות היו חשובות מאוד בימי קדם.